המקום שהציג את ההפקות המצליחות של התקופה כמו "כנר על הגג", "גבירתי הנאווה" ו"קזבלן", שהגיע לשיא חסר תקדים של 606 הצגות
הבניין מוגדר כמבנה לשימור ועד היום נחשב לאחד הסמלים הארכיטקטוניים הבולטים בייחודם בשדרה, תזכורת לימי הזוהר של יפו.
בניין אלהמברה נבנה בשנת 1936 כבית קולנוע ומרכז תרבות. עם פתיחתו הרשמית ב-18 במאי 1937, הכיל האולם המרכזי שבו כ-1200 מושבים ותואר כאולם הנאה והמשוכלל ביותר במזרח התיכון.
לאחר קום המדינה עבר המבנה לידי שני נכי צה"ל, אשר ניהלו בו קולנוע תחת השם "יפאור".
בשנת 1963 החכירה חברת הקולנוע "יפאור" את הנכס למפיק הנודע גיורא גודיק, וזה פתח את האולם מחדש, תחת השם תאטרון ג"ג (על שמו), וכתובת הנאון בחזית הבניין שונתה שוב לשם המקורי – ALHAMBRA.
הסופר יורם קניוק, שהיה אז המנהל האמנותי של התאטרון, סיפר: "הצעתי לגודיק שניקח את המקום. גודיק צחק ואמר שאין סיכוי שמישהו יבוא ליפו. אני הבנתי את הפוטנציאל של המקום ועשינו ממנו את המקום הכי יפה בתל-אביב–יפו".
הצלחת התיאטרון לכל אורך שנות ה-60 הובילה לנהירה המונית של קהל ישראלי ליפו ובהתאם לפריחה של מסעדות ובתי קפה בשדרות ירושלים בעיר.
בעקבות סדרה של הפקות כושלות, נחל גודיק הפסדים רבים שגרמו בסופו של דבר לסגירת התאטרון בשנת 1973. המבנה החליף שוב ידיים והפעם הוסב לשמש כמבנה מסחרי.
כך תמו ארבעה עשורים, שבהם שימש המבנה כמרכז לפעילות תרבותית ענפה וזוהרת.
בראשית 2008 נרכש המבנה על ידי ארגון הסיינטולוגיה העולמי במטרה להפכו למשכנו של המרכז לסיינטולוגיה ישראל. בשנת 2010 נערכו במקום עבודות שיפוץ נרחבות, לפי תכניות של האדריכלים אייל זיו ויאיר מטלון.
שוב שונה פנים הבניין, תוך הקפדה יתרה על שימור החזית המפוארת בכוונה להחזירו לימי הזוהר. כעת, עומד הבניין המפואר אלהמברה שוב במלוא הדרו.
בקומתו העליונה של הבניין הוקצה מקום מכובד לתערוכה היסטורית על תולדותיו, אותה אצר ערן ליטוין, ובה צילומים היסטוריים, תוכניות אדריכליות, קטעי עיתונות וכן דגם מדויק של הבניין המקורי כפי שהיה בשנות הזוהר.
ליטוין מספר על תהליך העבודה:
"למרות שהבניין היה חלק מהווי התרבות של תל אביב הוא מעולם לא קיבל את הכבוד המגיע לו בתיעוד ההיסטורי. לאחר מחקר מעמיק אודות תולדות הבניין והשפעתו על התרבות המקומית, נאספו צילומים שטרם נראו ומוצגים לראשונה בפני הקהל הישראלי.
ההזנחה בה היה שרוי שנים רבות השכיחה אותו מהלב והתערוכה, שאך זה נפתחה, מחזירה לו את מקומו הראוי – מקום של כבוד בתרבות הישראלית".
עד היום סיירו בבניין יותר מ-60,000 איש מכל שכבות האוכלוסיה וקבוצות הגילאים השונות.
הנה מה שהם מספרים…
התערוכה, אשר מכילה טקסט בעברית, אנגלית וערבית,
ללא תשלום,
עם סיורים מודרכים עם הסבר נלווה בתיאום מראש.
את הסיור מעביר מר ספי פישלר – אחראי קשרי קהילה של המרכז לסיינטולוגיה ישראל.
2022 © כל הזכויות שמורות ל: המרכז לסיינטולוגיה ישראל בע"מ (חל״צ)